יאנוש קורצ'ק (נולד בשם הנריק גולדשמיט)
היה מנהל בית היתומים בגטו ורשה.
סופר מחונן ואיש חינוך חשוב,
מכובד ונערץ עוד לפני המלחמה.
בנוסף, דגל בחינוך הדמוקרטי שבו
הילדים הם אלו שקובעים את הכללים לחינוכם.
אמירותיו של
קורצ'ק
"לא מספיק
לאהוב ילדים, צריכים להבין אותם. להתייחס אליהם כלבני אדם, להעניק להם את אותם
הזכויות והכללים, אותן ההתחייבויות אשר מחייבים את המבוגרים."
"אין
ילדים, ישנם אנשים, בקשת הבנות שונה עם נסיון חיים שונה, ברצונות וקשת רגשות
שונים. זכור! שאנו לא מכרים אותם."
"תאהב ילד.
אבל לא רק את שלך. תכיר את הילד- וגם את עצמך. תהיה גלוי לב ביחסים עם הילד, תאמין
לו. תמנע משימוש בכוח כלפיו."
"ילדים
ונוער הם שליש מהאנושות, ומגיע להם שליש מכל האוצרות של האנושות, לא בחסד אלא
בזכות."
"עתיד טוב
יותר לאנושות טמון לא במשטר חברתי זה או אחר, אלא באדם טוב יותר."
"בהבנת
הזולת, בטוב לב וסבלנות אפשר להשיג את הכל. כעס, רוע לב וגערה מביאים לדכדוך נפש
או מעוררים רצון לנקמה והתנגדות."
"עד כמה
אנו המבוגרים צריכים לחנך את עצמנו, כדי להבין את הילדים."
"בית הספר
בנוי לפי מתכונת שקבעו המבוגרים. המורה הוא האשות המחוקקת, השופטת והמבצעת גם יחד."
קורצ'ק עם שותפתו
לניהול בית היתומים סְטֶפַנְיָה (סְטֶפָה) וִילְצ'ינְסְקָה
מתוך תקנון בית
היתומים של יאנוש קורצ'ק
1.
בית היתומים מבטיח טיפול שלם חינם ליתומים ויתומות- למחצה מגיל 7 עד
14.
המקומות
מיועדים ל-56 בנות ול-51 בנים.
2.
בקשות בע"פ לקבלת ילדים מקבלת המזכירות אחת לשבוע לפני הצהריים.
אין הילד או האפוטרופוס החוקי שלו חייבים להיות נוכחים.
3.
על החניך החדש מופקד אפוטרופוס מבין החניכים. האפוטרופסות נמשכת שלושה
חודשים.
התקופה
עשויה להתקצר או להתארך לפי דרישת שני הצדדים. האפוטרופוסים מתנדבים לתפקידם באספה
הכללית של החניכים. בבנים יטפלו הבנים ובבנות יטפלו הבנות. כל הילדים מצביעים מי
מהמעומדים ראוי להיות אפוטרופוס של החניך הטירון, כדי למסור לו מידע, לייעץ לו
ולהגן עליו בשעת הצורך. האפוטרופוס רושם במחברת את המקרים החשובים בחיי הטירון.
בסיום תקופת האפוטרופסות הוא רושם את כל החסרונות והיתרונות של הילד החדש, כפי
שעמד עליהם. סכסוכים בין האפוטרופוס לטירון שלו מיישב בית הדין החברים.
4.
כחודש לאחר בואו של ילד חדש דן בו משאל העם.
5.
כעבור שנה לכניסת ילד לבית היתומים נערך משאל עם שני בעניינו. החניך
החדש מקבל כינוי קבוע, שלילי (טרדן, אדיש) סתמי (דייר) או חיובי (חבר). הכינוי
ניתן על ידי ההנהלה העצמית של החניכים ונבדק מחדש כל שנה. לחבר שמורה הזכות
המוחלטת לשהות בפנימייה עד גיל 14. מצבם החומרי של הדיירים נבדק שנה בשנה כדי
להחזיר את הילד למשפחתו, אם התנאים בבית מאפשרים זאת.
6.
החניכים חייבים למוד בבית הספר או בקבוצה, לעזור בעבודות הבית, ללמוד
עברית, התעמלות, זמרה, ומוסיקה. השתתפות
בהצגות ובשעשוע רוח רשות הן.
7.
בהזנחות ובסכסוכים שך הילדים והסגל דן בית הדין החברים.
8.
הילדים חייבים לציית לכללים המחייבים ולא לאנשי הסגל, אנשי הסגל
חייבים לדעת את הכללים ולנהוג לפיהם.
הנחות
וזכויות יוצאות מהכלל אפשר לקבל אך ורק על ידי בקשה להנהלה העצמית של החניכים.
ההנהלה העצמית רשאית לדחות את בקשות הסגל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה