בחודש מרץ 2015 יצאנו, כ-180 סטודנטים, נציגי מרבית
האוניברסיטאות והמכללות בארץ, למסע לפולין של התאחדות הסטודנטים בישראל.
ביקרנו במסע של שבעה ימים במחנות, בגטאות, בעיירות
ובבורות ההריגה, ראינו מקרוב את סמלי השואה שעד כה נחשפנו אליהם רק מתמונות, מסיפורים
ומסרטים, כמו כתובת "העבודה משחררת", אנדרטאות, פסי רכבת, תאי גזים
ומשרפות, המהווים סמל, קשה להבנה, של הנורא מכל שהיה בהם, גם למי שרואה אותם מקרוב.
באתר זה ננסה להמחיש קצת מכל זה למי שרוצה לדעת קצת על המסע שעברנו, למי שמתעניין לצאת למסע כזה בעצמו
ובעיקר למי שהנושא מעניין אותו.
שלהי המאה / ויסלבה שימבורסקה
"המאה העשרים שלנו צריכה היתה להיות
טובה מקודמותיה.
היא כבר לא תספיק להוכיח זאת,
שנותיה ספורות,
פסיעותיה מתנדנדות,
נשימתה קצרה.
קרו דברים רבים מדי
שלא היו צריכים לקרות,
ומה שנועד לבוא,
לא בא.
אביב היה אמור להגיע
ואושר, בין השאר
הפחד היה צריך לנטוש הרים ועמקים.
אמת מהירה משקר
צריכה היתה להגיע למטרה.
אסונות אחדים אמורים היו
שלא לקרות עוד,
כגון מלחמה
רעב וכו'.
צריך היה לכבד
חוסר-ישע של חסרי-ישע,
אמון וכיוצא בזה.
מי שרצה לשמוח בעולם,
ניצב בפני משימה
בלתי אפשרית.
טיפשות אינה מצחיקה.
חוכמה אינה עליזה.
תקווה
כבר אינה אותה נערה צעירה
וכו'. למרבה הצער.
האל אמור היה להאמין סופסוף באדם
טוב וחזק.
אך טוב וחזק
עודם שני אנשים שונים.
כיצד לחיות - שאל אותי במכתב מישהו,
שאותו התכוונתי לשאול
אותה השאלה עצמה.
שוב וכתמיד,
כפי שניתן לראות לעייל,
אין שאלות דחופות
משאלות תמימות."
