יוצאים לדרך


בחודש מרץ 2015 יצאנו, כ-180 סטודנטים, נציגי מרבית האוניברסיטאות והמכללות בארץ, למסע לפולין של התאחדות הסטודנטים בישראל.
ביקרנו במסע של שבעה ימים במחנות, בגטאות, בעיירות ובבורות ההריגה, ראינו מקרוב את סמלי השואה שעד כה נחשפנו אליהם רק מתמונות, מסיפורים ומסרטים, כמו כתובת "העבודה משחררת", אנדרטאות, פסי רכבת, תאי גזים ומשרפות, המהווים סמל, קשה להבנה, של הנורא מכל שהיה בהם, גם למי שרואה אותם מקרוב.
באתר זה ננסה להמחיש קצת מכל זה למי שרוצה לדעת קצת על המסע שעברנו, למי שמתעניין לצאת למסע כזה בעצמו ובעיקר למי שהנושא מעניין אותו.

שלהי המאה / ויסלבה שימבורסקה
"המאה העשרים שלנו צריכה היתה להיות
טובה מקודמותיה.
היא כבר לא תספיק להוכיח זאת,
שנותיה ספורות,
פסיעותיה מתנדנדות,
נשימתה קצרה.
קרו דברים רבים מדי
שלא היו צריכים לקרות,
ומה שנועד לבוא,
לא בא.

אביב היה אמור להגיע
ואושר, בין השאר

הפחד היה צריך לנטוש הרים ועמקים.
אמת מהירה משקר
צריכה היתה להגיע למטרה.

אסונות אחדים אמורים היו
שלא לקרות עוד,
כגון מלחמה
רעב וכו'.
צריך היה לכבד
חוסר-ישע של חסרי-ישע,
אמון וכיוצא בזה.

מי שרצה לשמוח בעולם,
ניצב בפני משימה
בלתי אפשרית.
טיפשות אינה מצחיקה.
חוכמה אינה עליזה.

תקווה
כבר אינה אותה נערה צעירה
וכו'. למרבה הצער.
האל אמור היה להאמין סופסוף באדם
טוב וחזק.
אך טוב וחזק
עודם שני אנשים שונים.

כיצד לחיות - שאל אותי במכתב מישהו,
שאותו התכוונתי לשאול
אותה השאלה עצמה.

שוב וכתמיד,
כפי שניתן לראות לעייל,
אין שאלות דחופות
משאלות תמימות."

אוקופובה


בית הקברות היהודי בורשה, שריד שנשאר מעיר ש-95% ממנה חרבה במלחמה.








קברים הפוכים בגבול בית הקברות
(עם הרגליים לכיוון השער, בשונה מהמקובל בקבורה היהודית)

אוהל הרב שמואל וינברג מסלונים



קברם של סופרי היידיש: ש. אנסקי, י"ל פרץ ויעקב דינזון

קברו של יוצר שפת האספרנטו אליעזר לודוויג זמנהוף


קברים מתקופת השואה



קברי אחים

קברים סמליים לזכר קורבנות השואה


אנדרטת יאנוש קורצ'ק


יאנוש קורצ'ק (נולד בשם הנריק גולדשמיט) היה מנהל בית היתומים בגטו ורשה.

סופר מחונן ואיש חינוך חשוב, מכובד ונערץ עוד לפני המלחמה.
בנוסף, דגל בחינוך הדמוקרטי שבו הילדים הם אלו שקובעים את הכללים לחינוכם.


אמירותיו של קורצ'ק
"לא מספיק לאהוב ילדים, צריכים להבין אותם. להתייחס אליהם כלבני אדם, להעניק להם את אותם הזכויות והכללים, אותן ההתחייבויות אשר מחייבים את המבוגרים."
"אין ילדים, ישנם אנשים, בקשת הבנות שונה עם נסיון חיים שונה, ברצונות וקשת רגשות שונים. זכור! שאנו לא מכרים אותם."
"תאהב ילד. אבל לא רק את שלך. תכיר את הילד- וגם את עצמך. תהיה גלוי לב ביחסים עם הילד, תאמין לו. תמנע משימוש בכוח כלפיו."
"ילדים ונוער הם שליש מהאנושות, ומגיע להם שליש מכל האוצרות של האנושות, לא בחסד אלא בזכות."
"עתיד טוב יותר לאנושות טמון לא במשטר חברתי זה או אחר, אלא באדם טוב יותר."
"בהבנת הזולת, בטוב לב וסבלנות אפשר להשיג את הכל. כעס, רוע לב וגערה מביאים לדכדוך נפש או מעוררים רצון לנקמה והתנגדות."
"עד כמה אנו המבוגרים צריכים לחנך את עצמנו, כדי להבין את הילדים."
"בית הספר בנוי לפי מתכונת שקבעו המבוגרים. המורה הוא האשות המחוקקת, השופטת והמבצעת גם יחד."

קורצ'ק עם שותפתו לניהול בית היתומים סְטֶפַנְיָה (סְטֶפָה) וִילְצ'ינְסְקָה

מתוך תקנון בית היתומים של יאנוש קורצ'ק
1.    בית היתומים מבטיח טיפול שלם חינם ליתומים ויתומות- למחצה מגיל 7 עד 14.
המקומות מיועדים ל-56 בנות ול-51 בנים.
2.    בקשות בע"פ לקבלת ילדים מקבלת המזכירות אחת לשבוע לפני הצהריים. אין הילד או האפוטרופוס החוקי שלו חייבים להיות נוכחים.
3.    על החניך החדש מופקד אפוטרופוס מבין החניכים. האפוטרופסות נמשכת שלושה חודשים.
התקופה עשויה להתקצר או להתארך לפי דרישת שני הצדדים. האפוטרופוסים מתנדבים לתפקידם באספה הכללית של החניכים. בבנים יטפלו הבנים ובבנות יטפלו הבנות. כל הילדים מצביעים מי מהמעומדים ראוי להיות אפוטרופוס של החניך הטירון, כדי למסור לו מידע, לייעץ לו ולהגן עליו בשעת הצורך. האפוטרופוס רושם במחברת את המקרים החשובים בחיי הטירון. בסיום תקופת האפוטרופסות הוא רושם את כל החסרונות והיתרונות של הילד החדש, כפי שעמד עליהם. סכסוכים בין האפוטרופוס לטירון שלו מיישב בית הדין החברים.
4.    כחודש לאחר בואו של ילד חדש דן בו משאל העם.
5.    כעבור שנה לכניסת ילד לבית היתומים נערך משאל עם שני בעניינו. החניך החדש מקבל כינוי קבוע, שלילי (טרדן, אדיש) סתמי (דייר) או חיובי (חבר). הכינוי ניתן על ידי ההנהלה העצמית של החניכים ונבדק מחדש כל שנה. לחבר שמורה הזכות המוחלטת לשהות בפנימייה עד גיל 14. מצבם החומרי של הדיירים נבדק שנה בשנה כדי להחזיר את הילד למשפחתו, אם התנאים בבית מאפשרים זאת.
6.    החניכים חייבים למוד בבית הספר או בקבוצה, לעזור בעבודות הבית, ללמוד עברית, התעמלות, זמרה, ומוסיקה.  השתתפות בהצגות ובשעשוע רוח רשות הן.
7.    בהזנחות ובסכסוכים שך הילדים והסגל דן בית הדין החברים.
8.    הילדים חייבים לציית לכללים המחייבים ולא לאנשי הסגל, אנשי הסגל חייבים לדעת את הכללים ולנהוג לפיהם.
הנחות וזכויות יוצאות מהכלל אפשר לקבל אך ורק על ידי בקשה להנהלה העצמית של החניכים. ההנהלה העצמית רשאית לדחות את בקשות הסגל.